צוואות וירושות

ירושה על פי דין וירושה על פי צוואה 

כאשר אדם נפטר, הרכוש שלו עובר ליורשיו בשתי דרכים עיקריות: ירושה על פי דין או על פי צוואה. 

הבנת ההבדלים בין שני המסלולים חיונית לכל מי שרוצה לתכנן את העברת רכושו או להבין את זכויותיו כיורש.

​

ירושה על פי דין - החלוקה הקבועה בחוק

ירושה על פי דין מתרחשת כאשר אדם נפטר ללא צוואה תקפה. במקרה זה, חוק הירושה, תשכ"ה-1965, קובע חלוקה קבועה ומחייבת של הרכוש. החוק מגדיר היררכיה ברורה של יורשים: בן זוג שנותר בחיים, ילדים, הורים, אחים ואחיות, ולבסוף יורשים רחוקים יותר.

החלוקה הבסיסית על פי החוק הישראלי קובעת שבן הזוג שנותר בחיים  יורש את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון מחצית, כאשר הילדים מחלקים ביניהם בחלקים שווים, את המחצית השנייה. 

אם אין ילדים, בן הזוג מקבל שני שלישים וההורים שליש. במקרה שאין בן זוג, הילדים יורשים הכל בחלקים שווים. חלוקה זו אינה ניתנת לשינוי ומתעלמת מהעדפות אישיות או נסיבות מיוחדות של כל משפחה.

​

צוואה - החלוקה לפי רצון המצווה

צוואה מאפשרת לנו לקבוע בעצמינו כיצד יחולק רכושינו לאחר מותינו. זוהי הזדמנות לחרוג מהחלוקה הקבועה בחוק ולהתאים את הירושה לנסיבות האישיות והמשפחתיות. בצוואה ניתן להעניק יותר או פחות לכל יורש, להוסיף יורשים שאינם קרובי משפחה, או להותיר רכוש לצרכי צדקה.

הצוואה מספקת גמישות משמעותית ומאפשרת להתחשב בצרכים ייחודיים. למשל, ניתן להגדיל את חלקו של בן זוג שצריך טיפול מיוחד, לתת יותר לילד עם צרכים מיוחדים, או להקים נאמנות (הקדש) לטובת ילדים קטינים. בצוואה ניתן גם למנות אפוטרופוס מחליף לילדים קטינים ולקבוע הוראות מיוחדות לניהול הרכוש.

עם זאת, הצוואה חייבת לעמוד בדרישות חוקיות כדי להיות תקפה: צוואה יכולה להערך בכתב יד של המצווה (בציון תאריך ומקום וחתימה), או בדפוס בנוכחות עדים, חתימה, ותאריך, או בפני רשות (נוטריון או רשם) ויש גם "צוואת שכיב מרע" והיא צוואה שנערכת למי שנמצא ברגעיו/ה האחרונים ורוצה לומר ולהכתיב את צוואתו/ה בנוכחות שני עדים. 

צוואה שלא עומדת בדרישות עלולה להיפסל, ואז הירושה תתבצע על פי דין.

​

ההבדלים המעשיים העיקריים בין ירושה על פי דין וצוואה

ההבדל הבולט ביותר הוא בגמישות. ירושה על פי דין קובעת חלוקה אחידה לכולם, בעוד צוואה מאפשרת התאמה אישית לפי רצון המצווה.

ירושה על פי דין עלולה ליצור אתגרים מעשיים בשטח, לדוגמא, כאשר יש ילדים קטינים שיורשים חלק מהרכוש ויש לנהל אותו על ידי ההורה/בן הזוג שנותר בחיים, תוך קבלת אישורים של האפוטרופוס הכללי ובית המשפט. צוואה יכולה למנוע אתגרים אלו על ידי הקמת נאמנות (הקדש) ושם הוראות מדוייקות לניהול הרכוש עבור הקטינים.

בנוסף, צוואה מאפשרת לטפל במצבים מורכבים כמו משפחות מעורבות, עסקים משפחתיים, או רכוש בחו"ל. ירושה על פי דין אינה מכירה בדקויות אלו ועלולה ליצור קונפליקטים או קשיים בניהול.

​

לסיכום

השאלה האם להסתפק בירושה על פי דין או האם לערוך צוואה (לרבות עריכת צוואות הדדיות) היא שאלה אישית ומשפחתית, שיש לבחון אותה אל מול נתונים ייחודיים של כל משפחה, באשר היא. 

עריכת צוואה היא תהליך עדין, מדוייק ומורכב, שלא לומר תהליך נפשי, בו אנו נוגעים בשאלות של החיים וסופיותם, אל מול משמעותו של הרכוש, בחיים ולאחר אי היותינו בחיים.​

​

לפרטים נוספים ולתיאום פגישה צרו איתנו קשר.